היום שאחרי שנקר; סטודיו Forma
סטודיו Forma מציע לסטודנטיות.ים משנקר ייעוץ ראשוני ללא עלות.
היום שאחרי שנקר;
01 ספרו קצת על ההתחלה שלכם בשנקר
רז: התחלה, כמו כל התחלה של מסע חדש, בדר"כ מאוד מאתגרת ועם זאת מאוד מרגשת.
ביום הראשון ללימודים נחשפתי לתופעה שלא הכרתי לפניי.
כל חבריי ללימודים ואני התכנסו בסדנת שנקר לפגישה הראשונה על מנת להציג את עצמנו ולהכיר את אלון, מנחה הסדנא.
בין כל ההתרגשות הזאת עבר אדם אחד מחדר לחדר, כלי לכלי ולא הפסיק לזוז, להרים ולבנות.
אלון סיפר לנו שאותו אדם עובד על פרויקט הגמר שלו והוא באופן קבוע נמצא בסדנא מצאת החמה ועד השקיעה.
ביחד עם העובדה שלא הבנתי לגמרי את אותם מעשים של אותו אדם, אני זוכר בבירור את התמימות, חוסר ההבנה ואת הפחד שהרגשתי במה שקורה סביבי. כמה דק לאחר מכן, הבנתי שהאדם הזה יהיה אני בעוד כמה שנים. האדם הזה עובד קשה על מנת להצליח וזה מה שמקדם אותו, בדיוק כמוני.
המחשבה הזו הרגיעה אותי ותחושות של פחד הפכו לתחושות של אמביציה ורצון להוכיח. לימים, אותו בחור שפגשתי בסדנא לראשונה הפך למצטיין הכיתה שלו והווה עבורי השראה רבה.
אריאל: היום הראשון בשנקר היה בלתי נשכח.השיעור הראשון שלנו במסגרת התואר לעיצוב תעשייתי היה סדנת פיסול עם לאנס. לאנס הוא טיפוס מיוחד, דרום אפריקאי עם שפם כמו של דאלי ומבטא שלקוח מסרט בריטי.
בסדנה עפופת העשן והמסתורין שלו הקשבנו במשך שלוש שעות למונולג שלו על פיסול, פרופורציות וצורות תלת מימדיות. הכל היה מתובל במטאפורות ודימויים שלא באמת הבנו עד הסוף.
אני זוכר שיצאנו משם עם פה פעור, נראה לי כאילו יצאתי מסצנה בסרט של הארי פוטר :).
***
02 מה היה הקורס האהוב עליכם?
רז: כנראה שפרוייקט הגמר.
אומנם זהו לא קורס מוגדר אך קיים אספקט מאוד מרענן ביכולת לעבוד ולקדם את הפרוייקט שלך במסגרת רחבה יותר.
לאור העובדה שזהו הפרויקט איתו עוזבים את האקדמיה, יש את הצורך להפתיע ולהשקיע מעבר לרגיל. עובדה זו הצליחה לרגש ולהניע אותי יותר מכל פרוייקט אחר.
אריאל: עיצוב מתקדם בשנה ג'. זה הקורס הראשון שבו הרגשתי ביטחון עיצובי בשילוב עם חופש פעולה שמאפשר הקורס. וכמו תמיד בחיים, כאשר יוצרים מתוך הנאה, אז התוצרים גם מוצלחים בהתאם.
***
03 מה היה הכי קשה?
רז: כאדם מאוד טוטאלי שמאמין שדברים צריכים לקרות בצורה נכונה, מסודרת והגיונית, היה לי קשה לסדר את ההיררכיה של כמות ההשקעה בין הקורסים השונים.
בשנה הראשונה, האמנתי שעליי להשקיע בכל הקורסים בצורה שווה כדי שאוכל להצליח בלימודים, וכך עשיתי. בסוף אותה שנה ראיתי את התוצרים אותם סיפקתי באותם הקורסים והייתי מאוכזב בידיעה שהייתי מסוגל ליותר.
בשנה לאחר מכן, החלטתי לנקוט בגישה חדשה ובה בניתי היררכיה בין הקורסים שתוכל לספק לי את התחושה בה אני עובד בצורה נכונה ומלאה, ובו בזאת, להשיג תוצרים מרשימים שאני גאה בהם.
אריאל: שנה ב', קורס מכונות קפה. אני מניח שכל סטודנט מגיע לנקודת שבירה במהלך התואר, ושלי הגיעה שם.
הרגשת חוסר היכולת להתקדם, מלווה בפחדים לא רציונליים על היכולות האישיות שלי, הגיעו לרתיחה לקראת סוף הקורס הזה. אך למזלי זה היה זמני ופתיר, ובעיקר היווה שיעור חשוב להמשך התואר.
***
04 איך היה לעבוד על פרויקט הגמר?
רז: כיף מעורבב עם לחץ וציפייה.
בפרוייקט הגמר בחרתי בתחום אותו מאוד אהבתי ואליו התחברתי, דבר שעזר מאוד בתהליך עצמו.
למדתי המון דברים שמלווים אותי עד היום, כמו מוסר עבודה להצלחה, קבלת החלטות, נחישות, בחינת טכנולוגיות חדשות, היכולת להסתגל לסיטואציות חדשות ומאתגרות, והכי חשוב, היכולת להנות מתהליך.
עם זאת, לאחר שלוש שנים של לימודים אינטנסיביים, הייתה קיימת תחושה של הרצון להגיע לקו הסיום שמלווה עם המון לחץ וציפייה לרגע השיא - ההגשה. התהליך הזה היה בשבילי מעיין רכבת הרים המלאה בעליות וירידות שלבסוף הסתיימה עם חיוך גדול.
אריאל: בהתחלה מאוד מלחיץ. יש בילד אפ מאוד חזק בתואר לקראת השנה האחרונה ופרויקט הגמר.
הוא אמור להיות השיא של ארבעת השנים של התואר, ולכן כולם עובדים מאוד קשה בשביל לוודא שהוא עומד בציפיות. לאחר שהצלחתי למצוא את הנושא לפרויקט הגמר שלי והוא התחיל לקרום עור וגידים, אז מפלס הלחץ יורד ומתחלף בהנאה משנה שלמה של מחקר ועשייה עיצובית.
***
05 מה הייתה הקפיצה הראשונה שלכם למים?
מיד לאחר ששנינו חזרנו לארץ, התגבשה ההחלטה להקים את הסטודיו. מיד לאחר מכן הגיע אלינו לקוח עם רעיון למוצר אלקטרוני חדשני. זה היה הניסיון הראשון שלנו לתרגם את כל העבודה והניסיון שלנו בעבר כשכירים לכדי תוצרים ממשיים באחריותנו. מבחינתו זו גם הייתה טבילת האש שלנו כזוג, ובדיקה הדדית איך אנחנו עובדים ביחד. למזלנו, הפרויקט נחל הצלחה והחברה גדלה והשיגה משקיעים, בעוד שאנחנו הבנו שהזוגיות שלנו עובדת ומוכנה לעוד אתגרים :).
***
06 מה ההמלצה שלכם לסטודנטים צעירים. הנדסה עיצוב ואמנות.
רז: בעיקר להאמין בעצמכם. הידיעה שאנחנו עוסקים במקצוע אותו אנו אוהבים היא לא מובנת מאילו. לא תמיד נוכל להתעשר או להיות מפורסמים מהמקצוע, אבל אם אנחנו קמים בבוקר עם חיוך ותחושת הגשמה, כל השאר מזדער סביב זה.
אריאל: ההמלצה שלי לסטודנטים,בעיקר בתחום העיצוב, היא לנסות לפתח למן ההתחלה את הביטחון והקו האישי ולהבין שחלק גדול מהמקצוע שלנו הוא סובייקטיבי ולכן אין אמת אחת אבסולוטית.
ברגע שמבינים מה יותר מעניין אותנו, זה מאפשר ריכוז על הקורסים שאנחנו יותר אוהבים ובתמורה מקבלים תוצרים מוצלחים יותר שיעזרו בעתיד להרכיב את תיק העבודות.
***
07 מאיפה הגיע השם Forma
חיפשנו שמות במשך כמה ימים, כאשר עיקר הדגש על שם קצר, קליט ושיהיה קל להגות אותו גם בעברית וגם באנגלית.
לבסוף, לאחר נבירה במילונים משפות שונות, רפרנסים מקומיים למילה עיצוב וזריקת שמות רנדומלית, הגענו לשם "פורמה". השם עצמו מגיע מלטינית ומשמעותו "צורה".
---
סטודיו FORMA לעיצוב מוצר של רז עומר שולץ ואריאל אניספלד, עם ניסיון בינלאומי שמטרתו ליצור מוצרים מדהימים וחוויות יוצאות דופן. עובדים עם ומלווים סטארטאפים, חברות רפואיות, בטחוניות ועוד, משלב הרעיון ועד שלב הייצור.
